#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"י: לשכת פרהדרין האם חייבת במזוזה בז' ימים שכה&quot;ג שם ובשאר השנה ומדוע?<p dir=""rtl"">מה הדין סוכת החג ומדוע?</p>"	"חכמים סוברים אף שכל הלשכות פטורת, לשכת פרהדרין חייבת שיש בה בית דירה, ור&quot;י אומר שאין זה הטעם אלא גזירה.<p dir=""rtl"">רבה ביאר: בכל השנה לכו&quot;ע פטורה שאין בה דירה, נחלקו בז' עצמו ופטר ר' יהודה מעיקר הדין שכל דירה שאינה לימות החורף ולימות החמה אינה דירה אבל משום גזירה חייבת.</p><p dir=""rtl"">אביי הקשה מסוכת החג בחג שר' יהודה מחייב במזוזה [ואין לומר מדרבנן, שר&quot;י אמר שקובעת למעשר, ומעשר לא היו גוזרים מדרבנן כדי שלא יפריש מהפטור על החיוב], לכן ביאר: בז'&nbsp;&nbsp;לכו&quot;ע חייבת ונחלקו האם גזרינן כל השנה אטו ז' (לרש&quot;י בז' לכו&quot;ע חייבת מדאורייתא, בשאר השנה לכו&quot;ע חייבת מדרבנן, נחלקו בטעם שלחכמים גזירה אטו ז' ולר&quot;י שלא יאמרו כה&quot;ג חבוש בבית האסורים. לתוס' בין בסוכה בין בלשכה בז' לחכמים חיייבת מדאורייתא ולר&quot;י מדרבנן, בשאר ימות השנה לחכמים פטורה ולר&quot;י חייבת שלא יאמרו שיושבים בבית האסורים בסוכה ובלשכה)</p><p dir=""rtl"">רבא הקשה והרי סוכת החג בחג קתני, לכן ביאר: בכל השנה לכו&quot;ע פטורה, ונחלקו בז', בסוכה נחלקו האם סוכה דירת קבע או דירת עראי, בלשכה נחלקו האם דירה בעל כרחה שמה דירה, לחכמים שמה דירה וחייבת מדאורייתא, לר&quot;י אינה דירה ופטורה מדאורייתא, אבל מדרבנן חייבת, שלא יאמרו כה&quot;ג בבית האסורים.</p>"	יומא י:		
